שיפור תרבות הבטיחות במפעלים


הביקוש בעולם בנושא בטיחות ואיכות יצר דרישה לשיטה אשר תשפר את ביצועי הבטיחות במקום העבודה. הינריך (1931) הוא אבי גישת תוכניות הבטיחות כיום. על סמך בסיס נתונים נרחב של חברת ביטוח בתעשייה, הוא הסיק שרוב בעיות הבטיחות (כ 90%) נובעות מטעות אנוש או לפי דבריו פעולה לא בטוחה. אבל אם ניקח את הגורם האנושי שאחראי גם על תכנון ובדיקת הציוד או כתיבת פרוצדורות העבודה ונוסיף אותו לחלק מהגורמים שהביאו לתאונה נגיע ל כ96% אשמה של הגורם האנושי בתאונה. 

כיום מרבית הכלים לטיפול בנושא בטיחות מתמקדים דווקא בהיבט ההנדסי של הבטיחות, כלומר, כיצד ניתן למגן את סביבת העבודה על מנת להפחית את הסיכוי שהעובד יפגע בעצמו או באחרים בזמן עבודתו. מעטים הכלים הניהוליים אשר מאפשרים למנהל לשנות התנהגות עובדים. זאת למרות העובדה שכ – 85% מהתאונות הן תוצאות של טעות אנוש (כולל זלזול בנהלי בטיחות). לדוגמא, כ 40% מהתאונות הן תוצאה של אי שימוש באמצעי מיגון אישי הנמצאים במפעל. 

אחת הסיבות להזנחת ההיבט ההתנהגותי נובעת מתפיסת עולם של מנהלים כי התנהגות בטוחה היא אחריותו האישית של כל עובד, וכי יצר השימור העצמי של העובדים ייצור מוטיבציה חזקה להתנהגות בטוחה. תפיסה זו אינה נכונה, עובדים רבים מתנהגים לעיתים קרובות בצורה לא בטוחה למרות שהם מסכנים את עצמם, והתנהגות לא בטוחה זו מהווה חלק מהגורמים העיקריים לתאונות.

עבודה במפעלים דורשת מהעובדים לבצע עבודה פיזית, להשתמש בחומרים שעלולים להיות מסוכנים ולעבוד עם מכונות שעלולות לגרום לסיכונים. כדי להפחית את הסיכונים הללו, חשוב בין היתר להסביר לעובדים כיצד לשמור על כללי הבטיחות בהתאם לסוג המפעל והעבודה המתבצעת. 

אז מדוע עובדים בכל זאת מסכנים את עצמם?

דבר זה נובע מן הנטייה האנושית לתת משקל רב יותר בקבלת החלטות לתוצאות מיידיות וודאיות (כגון נוחות, מאמץ, עלות מיידית) בניגוד לתוצאות כגון תאונות אשר ההסתברות להופעתן נמוכה. לדוגמא, שימוש באטמי אוזניים גורם להזעה באוזניים, פגיעה בשיווי המשקל וחוסר נוחות; שימוש בכפפות גורם להזעה בידיים ולפעמים אף לתנועה מסורבלת אשר מאטה את העבודה; סגירת ופתיחת מכסה הגנה של מכונה בכל פעולת כיוונון מכונה או בכל הכנסת חומרים למכונה, מאטות את העבודה בצורה משמעותית ודורשות מאמץ נוסף. לעומת זאת, רק באחוז קטן מאוד מן הפעמים בהן העובד לא משתמש בכפפה הוא נפגע בידיו, או רק בפעמים נדירות בהן עובד מכניס את ידו למכונה הוא נתפס בתוכה ונפצע

כבעלי עסק, יש לכם אחריות לדאוג לכל מי שעובד במקום העבודה וכן לאנשים שנכנסים למקום, כמו למשל: לקוחות או ספקים. אחריות זו מהווה חובה מוסרית. כדי לשמור על הבטיחות במפעל יש לקבל שירותים מיועצים מנוסים שמתמחים בנושא, ביניהם: ממונה בטיחות בעבודה. 

נוסף על החובה המוסרית לשמור על הבטיחות במפעל, קובע גם החוק חוקים שנוגעים לבטיחות בעבודה במקומות מסוימים. בין החוקים הללו, מחויבים מפעלים שחלה עליהם פקודת הבטיחות בעבודה לקבל שירות מממונה בטיחות בעבודה.

כיצד ניתן לשפר את תרבות הבטיחות במפעלים – יועץ בטיחות

להלן כללי אצבע לשיפור תרבות הבטיחות במפעל:

  • כשאדם מפתח התנהגות מסוימת וזו מתקבעת בו עם השנים הוא כבר איננו שם לב לטעויות קטנות שהוא עושה. 
  • כדי שעובד יוכל לתקן את ההתנהגות שלו יש לתת לו משוב מיידי על התנהגותו.
  • מערך התצפית צריך להיות רלוונטי לעבודה עליה מתצפתים ולהתנהגות אותה רוצים להפסיק.
  • יש לערוך סט תצפיות Base Line כדי לקבוע את ההתנהגויות הלא בטיחותיות אותן רוצים להפסיק וכך ניתן לקבוע רכיבים תצפיתיים. נקודות אלו יש להחליף מדי פעם ולערוך סט תצפיות Base Line חדש על התנהגות אחרת כאשר הפחתנו את שיעור ההתנהגות הלא בטיחותית הראשונית למצב מזערי.
  • לעובדים קל יותר לקבל ביקורת בונה מחבריהם לעבודה אם אותם אנשים מדברים איתם בגובה העיניים.
  • יש להדריך את העובדים המתצפתים במתן משוב מקצועי ומחזק.
  • אנשים בוחרים לפעול בדרך מסוימת על פי התוצאה שהם עתידים להשיג. אם לעובד ישתלם לעקוף הגנות הנדסיות כדי לייצר יותר הוא יעשה זאת אבל אם הוא יידע שבוודאות יקבל על כך "קנס" יבחר העובד שלא ללכת בדרך זו.
  • יש לתת חשיבות לכל התנהגות לא בטוחה או כזו שרוצים לשנות מייד עם התרחשותה. התנהגויות רבות נסתרות מהעין ויש לפתח מערך תצפיות מקיף כדי למצוא אותן.
  • התערבות הנהלה במערך התצפית מגבירה את הרצון של העובדים להשתפר בתנאי שהיא  מלווה במשוב חיובי. מתן משוב שלילי עלול להביא ל"אפקט השוטר" – מצב בו העובדים ממלאים אחר הוראות בטיחות רק כאשר ההנהלה בסביבה.
  • כדי לגרום לעובדים לרצות להתנהג יותר בטוח, על ההנהלה להיות מעורבת בתוצאות התצפית, להעצים התנהגויות בטוחות ולחזק התנהגויות אלו על ידי משובים חיוביים.
  • תהליך "תרבות מבוססת התנהגות" מוצלח כולל שינוי מדיניות ההנהלה שמקדמת את חשיבות הבטיחות לראש סדר היום.
  • תחום הבטיחות נמצא במרבית המפעלים תחת אחריותו של חבר בהנהלה הבכירה, לעיתים קרובות מנהל משאבי אנוש או אף מנהל ייצור.
  • מערכות בטיחות התנהגותיות המתוכננות ומיושמות באופן חלקי או לקוי מובילות בטווח הארוך לנטישתן ולהזנחת התחום.
  • יש לתת לאיש מקצוע להוביל את מערך התצפיות ולאפשר מתן תקציבים ושעות כדי לשמר את המערך.

אנו צריכים מדי פעם להתערב כדי לתת לעובדים הרגשה שהם באים לעבוד ולא באים לעבודה. אפילו משפט פשוט, כמו "עבודה טובה" מצד המנהל יכול לגרום להעלאת המוטיבציה ולתרום להרגשה של חופש והעצמה אישית אצל העובד. חשוב למנוע התנהגות שאינה הולמת וגם לשנות את ההתנהגות הלא תקינה בתקרית הראשונה ובאופן מיידי, וכך אנו יכולים לשנות התנהגות זו בהתבסס על התוצאה. שינוי התנהגותי יכול להיות קבוע או זמני. כדי לעשות את השינוי קבוע יש לפתח שיטה של תצפיות ומתן משובים לתיקון ושיפור התנהגות. על המשובים והתצפיות להיות במרווחים לא קבועים ובשונות גבוהה על מנת לשמור על סטטוס מדויק של מצב הארגון, ועדיין התערבות שכזו לא תוכל לקבוע בוודאות בכך שסייעה בשיפור התפיסה של העובד. לכן יש למדוד באופן אובייקטיבי את ההשפעה של התערבותנו, למשל: באמצעות שאלונים.

אנו - בחברת Safety On, מתמחים בכל הנוגע לשיפור תרבות הבטיחות במפעלים. בין שירותינו הרבים אנו מספקים ייעוץ של בעלי מקצוע מנוסים, לרבות ממונה בטיחות. 

אם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו שירות מקצועי ולשפר את רמת הבטיחות במפעל, אתם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לעמוד לשירותכם.